הוא מהלך, וקצת מושך חבורה של ילדים...
הוא התברך והתפכח מהשתייה והמדים.
אין פאזל שנותר לו להרכיב.
אין אופניים שיקחו אותו סביב.
אין לו כסף לחולצה ומכנס, את רוב חייו העביר ליד הפח.
ולפעמים בימי שישי, בעגלה סוחב שקית.
ובמוצאי שבת, שאריות אוכל תופס מעט.

אין כבר קידוש, אין תפילין, אין משאלות ואין כתלים.
הוא התברך, הוא כמו איוב, נתן הכל, קיבל מכאוב.
וגם לו היו שיניים, גם הוא שחה במים, ושרת שם בצבא.
גם לו היו ידיים פועלות, וגם רגליים, פרופיל 97
אבל בלב אותו אדם, וגם בנפש
אהב אחר, ולא אחרת.
רצה אותו, ולא אותה.
את זה אביו קיבל במכה!

אין יותר ישיבה, אין יותר תורה, אין בית, אין אמא או אבא.
אין חסכונות ולא חום, ננטשת, בן אדום.
מצא לך את הדרך... לבד.
לעולם לא אושיט לך יד.
נותר הוא, ברחובות... בלי חסכונות, בלי יתרונות, נשארו רק
העלבונות.

כל יום בחצות יוצא הוא לכיכר, עושה סיבוב ועוד סיבוב, עד שנופל
ונשבר.
כל יום בחצות הולך הוא בכיכר.
אתמול הילך, היום נשבר.