לפעמים פתאום בא לי להבין.
לפעמים העולם סובל ואני לא רוצה להתערב.
לפעמים יש דברים, שאיני רוצה לראות.
יש יותר מדי בעיות, שאני לא רוצה עוד יותר.

רוצה לחפש יציאה,
בשביל לפתוח שער חדש משלי.
שאוכל לצעוד,
מבלי לסבול, לשתוק, לבכות...
לפעמים, אני מדמיין,
שהכל מסתדר.
ואז חוזר להבין...
לפעמים, אני מדמיין
שהכל, מסתדר לי ואז חוזר להבין...
פתאום, פתאום...

לפעמים כשהעולם עוד בפנים,
אני תמיד יוצא החוצה לנשום אויר אחר.
וכשכל  העולם עוד בחוץ,
אני בורח למקום אחר, כדי שלא ימצאו אותי יותר.

אבל מחפש,
יציאה אחרת.
יציאה כזאת,
שהיא פה רק שלי.
שאוכל לראות,
את החלק בחיים שלי.