אין לי את זה!
עכשיו ישבתי בערך חצי שעה וניסיתי לכתוב משהו שאני אתגאה בו,
ומה גיליתי? אין לי את זה, אני לא מהאנשים שהכשיון זורם להם
מהידיים, לא עומר קינמון ולא נדב גרינברג. אני אפילו כבר לא כל
כך בטוחה שאני עדי מור. כל כך השתנתי... אני לא מזהה את עצמי.
וזהו, שוב אני נעצרת, אחותי הקטנה הפריעה לי עכשיו, מנסה לקרוא
מה אני כותבת. הבאתי לה בעיטה קטנה בתחת והיא צחקה, זו שיטה
טובה להעיף אחים בלצחוק איתם, אבל להיות רציניים.

ת'אמת, אמא שלי סיפרה לי שהיא (אחותי הקטנה) מפחדת ממני. אתם
הרי מכירים אותי, אני לא בת אדם מפחידה, כנראה יצא יותר מפעם
אחת שהיא קלטה אותי בהתקפת עצבים. נו טוב, קורה.
עכשיו אני חושבת על איך אני אקרא ל"יצירה" הזאת, הרי כתבתי בה
כל כך הרבה דברים לא קשורים, כאילו אין נושא מרכזי.

זה סתם מין יומן מתומצת שכזה במסביר בערך מה עובר לי בראש
עכשיו, או לפני שתי דקות. עוד משהו שאתם חייבים לדעת עלי זה
שאני "אחושרמוטה" עצלנית, אני אזרחית כבר 3 שבועות ורק עכשיו
התחלתי לחפש עבודה, חבר שלי קנה לי לפני 4 חודשים טבעת מדהימה
מלאה באבנים כחולות, משהו מדהים! בקיצור, לפני איזה חודשיים
נפלה לי אבן, עדיין לא לקחתי אותה לתיקון. פששש, כתבתי די הרבה
יחסית לאחת שאין לה מה להגיד. טוב, נסיים את ה"יומן" הזה
בבקשה.
מחר יש לי ראיון עבודה, תאחלו לי בהצלחה...