|
סוף סוף שברת ספקנותי
שמתי אמוני בידייך שוב
פסעתי בשביל שהובלת אותי אליו
עם כיסוי על העיניים
ללא חשש ממוקשים
ללא חשש מקוצים
פסעתי יחפה
לעבר המטרה
"המתנה שלך ממני מחכה"
לחשת לאוזני שוב ושוב.
עודדת אותי להמשיך לפסוע
לא להביט לאחור
לא להתחרט על כל צעד
שכבר נפסע
לפתע עצרת אותי מלכת
"פקחי עינייך - פתחי לבך"
ולכשעשיתי כן
נתגלה תליון לב פועם
שמתי אותו בידיי
והוא נשמט ארצה
נשבר ופעימותיו נדמו |
|
|
הלכתי לי
לתומי
והוא אמר
לי:"החרדים האלה
מתחמקים מגיוס
ועוד רוצים
שנשלם להם על
הישיבות!"
הבלתי-משועמם
יוצא בהצהרה
אקולוגית כנגד
נסיעה
לתומי(שהוא בכלל
טומי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.