הרמתי ידיים,
אינני נלחמת בך יותר.
דגל לבן מתנוסס:
אני קמה ומתלבשת.
מבין התריסים מסתנן לו הנשק שלך,
יורה ופוצע קשה את האינטימיות שלנו.
פלוגות פלוגות פולשות אל תוך החושך
דרך הוילון המרופט.
מי אני שאעמוד בדרכו של מרכז הגלקסיה.
ומה רציתי, בעצם?
רק לחזור ולנשום לתוך עורפך לעוד רגע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.