|
אהבתי זמן בין אחוריים;
לפתחה חדרתי בגאות הנאתי
ושארית האקט האירה בעצלתיים
בשעה זו אחרונה של פריקת זרעי.
בטוהר האהבה שטפה התאווה;
התבוננתי, נרגשתי מקרעי כסותה
וחדרתי לתוכה ביד רמה
מלוא כף קציר עתידה לקראת "גמירה".
זקוף צעד איברי; דמותו התמירה
על עמק ערוותה התנשאה,
שלטה על נרתיקה
והיא חשה את מלוא התמורה -
בשקט קיבלה את גזר דינה
להיות הלילה קרועה.
במסלול אינסופי של עונג פסענו אט
וניחוח התשוקה פרש כנפיו
על איש שאת אהובתו קורע
בתנועה נשגבת של זורע.
01/12/03 © |
|
|
-ההוא מרחוב
סומסום, שמוכר
אויר בשקל, הוא
קיבוצניק?
- לא, הוא
בובה.
- אז למה הוא
קורא לכולם
חבר.
צאלה ביטון
עוזבת קיבוץ
לשעבר.
דיאלוגים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.