אז אני הולך למקדונלד לעשות הפסקת אוכל.
ובזמן האחרון נהיו מלא ערבים עובדים שם. צעירים.
ובא אלי איזה מוחמד, ואני אומר: שלום.
והוא אומר: שלום.
ואני אומר: הייתי רוצה מק-רויאל. (ההמבורגר הגדול, לא חשוב
כרגע...)
והוא שואל: ארוחה? - למה אצלהם (במקדונלד לא אצל השניים...)
הכל ישר הופך לארוחה.
אז אני אומר: לא. מק-רויאל, וצ'יפס ענק.
אז הוא שואל: ארוחה?
ואז אני אומר שוב בנימוס: לא, רק מק-רויאל וצ'יפס.
אז הוא אומר: שלושים שקל.
אז אני שואל: שלושים וחמש?!
אז הוא אומר: לא. שלושים.
אז אני אומר: אני יודע, אני מסתלבט עלייך.
אז הוא ממש התבאעס עלי, ואחד לידו, גם ערבי, אמר שהגישה שלי לא
בסדר, וההוא, הראשון, אמר, שמי שאומר לך ככה, אתה מביא לו
אגרוף.
והכל ממש בלי כוונת זדון.
אחרי זה כדי לנקום הוא עשה לי את הצ'יפס מאד בהיר.
אבל כבר לא הייתי בעמדה להגיד כלום.
מה-זה הרס לי את הנאורות.