תכלת השמיים / טוהר הרגש |
דימיונות ופנטזיות עד אין סוף
יידיך חיבקוני עד נשמתי
שפתייך צמררו בי ליטופי רוק.
ואמרת מילים
וידעת לשתוק
ומלאת חדרי בגשם מתוק
דמעות התרגשות
זלגו מנפשי
חופזת פוחדת
רוצה להרגיש את טוהר הרגש
מתרוצץ בדלתי.
וחיממת אותי כמו שלהבת כתומה
מתפרסת על הרים
ושובה את יופיים
והראת לי עוד מטעמי החיים
וניגנת לאוזני מזמורי שלוותי
בחוזק צעקת עד רעד
את העומד על ליבך
וידעת לגעת במקום לא שלך.
ואמרת מילים
וידעת לשתוק
ומלאת חדרי בגשם מתוק
דמעות התרגשות
זלגו מנפשי
חופזת פוחדת
רוצה להרגיש את טוהר הרגש
מתרוצץ בדלתי.
וכששנינו עומדים עם אותו המבט
ממששים את הפרח שהיה אז ביד
שותקים
מרגישים
חשים
ויודעים שהלבבות מתקתקים
כשעון חול הנופח נשמתו
כי נגמר הזמן
וממשיכים לאהוב.
ואמרת מילים
וידעת לשתוק
ומלאת חדרי בגשם מתוק
דמעות התרגשות
זלגו מנפשי
חופזת פוחדת
רוצה להרגיש את טוהר הרגש
מתרוצץ בדלתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|