הוא סיים עכשיו בית ספר, הוא אורז את חפציו
הוא הגיע לצבא, אמר שלום לנעוריו
יש קסדה ויש לו נשק, הוא עומד לו בעמדה
הוא שומר על המדינה, אני פוחד - כך הוא הודה

מכונית פתאום חולפת, מגבירה המהירות
ושולחת צרור של מוות על הילד, שימות
הוא שאל אותנו למה? איך אני גוסס עכשיו?
אני עוד לא בן עשרים, ולא הייתי מאוהב
הוא לחש רוצה הביתה, נעצמו לו שתי עיניו
אז מסרנו ד"ש לאימא וכיסינו את פניו

ברחובות הם מתפרעים, זורעים שנאה ומרעילים
משקים אותנו בשקרים, בסוף קוטפים את הילדים
ברמאללה לינץ' על אבא, מה יגידו שתי בנותיו
בחברון קטשו תינוק כשבשפתיו נשאר חלב
אמא מבשלת, היא החליטה אין סוכר
לא חזרה מהמכולת כי המחבל שוחרר
ברחובות הם מתפרעים, זורעים שנאה ומרעילים
משקים אותנו בשקרים, בסוף קוטפים את הילדים

הוא סיים עכשיו בית ספר, הוא אורז את חפציו
הוא הגיע לצבא, הוא מרגיש גיבור עכשיו
יש חוצפה ויש לו נשק, הוא עומד כמו שחצן
במחסום רק הוא שולט ומשפיל שם את כולם
הוא קבע הוא לא עובר שם, את הנשק שוב דרך
לרופא היא לא תגיע, אלוהים גם לא יסלח
היא הלכה לעבודה, כשחזרה הייתה לבד
לא, היא לא תחזור הביתה, כך קבע לו המג"ד
בטעות גמורה ממש, הוא הכניס כדור רגיל
ופצע אדם למוות, לא, זה לא היה תרגיל

ברחובות הם פוחדים, נשארים הם בבתים
כי אנחנו לא חושבים, רק טרור שם משליטים
זה אנחנו שבסדר? גם הם סוג של בני אדם
אנשים סובלים בלי הרף, אנשים בשר ודם

הוא סיים עכשיו בית ספר, הוא אורז את חפציו
הוא בדרך לביתו, הוא הולך עם חבריו
הוא חוזר עכשיו הביתה, אל אימו החלשה
לא נשאר דבר בבית, לך, קנה לחם, לחשה
הוא יצא לו עם אופניים, שלקח אז מאביו
ונקלע להפגנות, ההמון המה סביב
כתגובה ירו הם גומי, לפזר ההפגנה
כה תמים היה הילד, לא ידע זאת סכנה
ופתאום דבר אירע, הוא נפל בלי הכרה
בראשו כדור רגיל, בטעות ממש גמורה
הוא שאל אותם כיצד? איך אני נופל עכשיו?
האביב היה הרגע, איך כל כך מהר כבר סתיו?
הוא לחש רוצה הביתה, נעצמו לו שתי עיניו
הסטטיסטיקה גדלה לה וכיסינו את פניו.