מרגיש את הלב מתפוצץ
על שפת הים אני חווה מימד
שומע מילים
קול עמוק ומרגיע
ולי הוא אומר בזמן שאני מתחבר
בקול עמוק וחזק הוא אומר
כי אני הוא הבורא
הרגש מחניק, את האדמה אני מרגיש
יציב וקשה, עמוק ושלם
את האוויר אני נושם באהבה
אוויר מלטף ומבין, מתקשר עם האלים
והמים והאש ביחד הם רוקדים
מספרים לי סיפורים על יצירתיות אלוהית
האש לי באוזן לוחשת את גלי הים היא מהללת
אני הוא הבורא כמו חיידק מיקרוסקופי
שמתפתח ליצור ענק גדול מכוכב
מכלום אני גודל בין גרגיריי החול
כי שם התחלנו
כי אלוהים הוא עימנו
כי הרגש לא מת לעולם
כי מה שאני חווה לא יכול להיות סתם
ואז ברגע בהירות
אור נאון שקוף אותי מציף
והשמחה וההתרגשות של הידיעה
וההתלהבות על חוכמה חדשה
והדברים שראיתי
והדברים שעברתי
והדברים שהבנתי
והדברים שחשבתי
וכל הידע הטמון באנושות
וכל האנרגיה הקיימת בכל דבר
וכל אלה ועוד רוחות האלוהים בי יתמזגו ויתערבבו
ויהללו, ואותי לסף יקחו
לדלת האחרונה
את הדלת אני אפתח ואז למראה האמת הריקה אני אפרוץ בבכי
והבכי חזק ועמוק ומטהר, בכי של שמחה של טהרה
בכי חזק מושרש בעצמות
אני באמת קיים