אני כל כך רוצה לשנוא אותך עכשיו וכל מה שאני מצליחה להוציא
הוא להגיד לעצמי שאני גומרת את זה היום כי אני לא מוכנה שישחקו
בי אבל רבע שעה אחרי זה מתקשרת אליך, אתה לא עונה ואתה מטריף
אותי רק תגיד לי אתה, אם אתה רוצה לעזוב תעזוב רק תגיד לי,
גרמת לי ליפול שבויה לזרועותיך ועכשיו אתה חוזר בך?
אמרת שאתה מרגיש שאתה נופל, מתאהב אמרת כמה אני מדהימה ואיך
אפשר לפספס אותי הצפת אותי באהבה ומחמאות נסעת לעיר אחרת רק
כדי להראות לי חוף יפה מה השתנה בשלושה ימים,
שלושה חודשים חיכינו לאור הירוק של האתיקה
חיכינו כדי להיות ביחד, סוף סוף זה קרה הלילה היה קסם, הלילה
שלנו
ראיתי את הניצוץ בעיניים שלך.
ומאז עברו שלושה ימים חסרי שינה בשבילי, רק חלמתי עליך רק
רציתי אותך
ולא ראיתי אותך, כל פעם שדיברנו התחמקת משיחות ארוכות, היית
נורא עסוק.
כאילו משהו אמר לי כל הזמן משהו אותת לי שזה לא יכול להיות
שאתה כל כך רוצה אותי ובכל זאת שלושה ימים עברו מאז הלילה שלנו
ולא ראית אותי אפילו שיכולת, איך זה הגיוני, כשאתה רוצה מישהו
כל כך אתה רוצה להיות איתו כל שניה ושניה, אז מה השתנה?
אני מתקשרת ומתקשרת משאירה לך הודעות מכל הסוגים ואתה אינך,
אפילו כתבתי לך שאם אתה לא רוצה יותר רק תגיד לי שאדע לעזוב
אותך, עד שלא תגיד לי קשה לי לעכל, איך זה?
רק תדע שהייתי על הסף,
לא שיחקת בקלפים הנכונים כי יכולתי להיות שלך.
אם אתה כן רוצה אז בילבלת אותי לגמרי וחבל כי היה לי את כל
הבטחון בך שיש בעולם
ואם אתה לא אז בשביל מה היה כל הלילה ההוא זה לא שאתה יכול
לטעון לקטע פיזי כי אפילו לא ניסית לעשות כלום חוץ מלנשק אותי,
אז מה זה בעצם?
מדקלמת בראש כבר שלושה ימים להסביר לעצמי שאני מתאהבת באדם
הנכון.
אולי לא אולי רק מבחוץ אתה כזה.
מעולם לא חשבתי שאתה אדיש, כנראה שהעולם מתהפך לי קצת, דברים
לא כפי שהם נראים.
ואתה, רק תתקשר ותגיד מה לעזאזל אתה רוצה
כי אני מתמוטטת מחוסר הוודאות הזה, מתפרקת. איפה שהוא אני
יודעת שזה נגמר אפילו לפני שזה התחיל משהו בזה כואב לי אבל רק
תשחרר אותי מהספק.