דני דורי / רעבוני בלתי נמנע |
משתלשל מתוך נבכי נפשי,
שואב את תוך לבבי,
בין הרגש להגיון,
בין המציאות לדמיון,
עודו שם,
מעוות את חושי,
יורד עלי כסכין השוחט,
אל החיה הנאנקת בכאביה,
בכמיהה קטיפתית,
טהורה,
מלטפת,
מחכה לדעת שובע,
עד
לא תותר נפשי,
עירומה,
בתולית,
עד
תלך עמדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|