זהו היום החלטתי אני לא יכול יותר... אני חיייב עוד פעם אחת
לפחות
למרות שכולם אומרים לי שאני מכור לי לא אכפת...
התלבשתי  בדקתי שיש לי כסף בארנק וניקובים בכרטיסייה
ירדתי לתחנת אוטבוס בהתרגשות... אוטובוס 14 לא לא זה,
20 גם לא מחכה, מחכה, הופ הגיע 36 אני נכנס מסתכל על הנהג
מושיט לו את הכרטיסיה... התישבתי ליד דוס... ירדתי בעיר ליד
המשביר
הלכתי לכיוון בניין כלל משם פניתי ימינה לשוק בסמטה קטנה...
קניתי...
את הירוק שאני כה השתוקקתי... כבר לא יכלתי לחכות רצתי בקוצר
רוח
שייט שוטר... ברחתי לסמטה... ומשם הגעתי לתחנה... חיכיתי חצי
שעה
לאוטובוס משם הגעתי הבייתה... יש... אין אף אחד בבית הוצאתי את
מה שקנית... חתכתי קצת... הכל היה מוכן לגילגול... גילגלתי...
הכנסתי לפה...
אהה... ההרגשה הכל כך מוכרת...

-----------------------------------------------------------------------------




שלום קוראים לי בנץ ואני מכור לסושי


מוקדש לשרקן הלא הוא רועי...