[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אותן חברות שיש לי במכוני הלב השונים, תמיד נחשבו אצלי לקלאסה
של המקצוע. משום מה תמיד היה נדמה לי, שיש אצילות מסויימת
במוות החטוף והמהיר מהתקף לב פתאומי, או מה שקרוי בלשון העם:
שבץ.
המוות המשוגע הזה, המפיל אדם באופן פתאומי בגלל אוטם שריר הלב
שלו, תמיד יצר אצלי תחושה מיסטית בלתי-ברורה של אפסות האדם.
זאת - בניגוד לגסיסה האיטית והמתישה של החולים האחרים,
המתייסרים ימים, שבועות וחודשים, ונגמרים לנו לאט-לאט בידיים.
אלה, יותר מקורבנות התקפי הלב, מצליחים לסחוט מאיתנו הרבה יותר
רחמים, ולא פחות שאלות בדבר הערכיות של עצם החיים לעומת האיכות
שלהם.

אך ההבדל הגדול בין שני סוגי הפטירות, מתבטא בעיקר בעוצמת ההלם
של המשפחות, הקרובים והידידים. בעוד אשר מותקפי הלב משאירים
בהלם ובתדהמה את משפחותיהם - יש ביכולתם של
בני משפחות הגוססים האחרים, להכין עצמם נפשית לרגע הפרידה או
הנטישה.
המשוואה היא זו: ככל שהמנוח נפטר מהר יותר - כך גוברת תדהמת
המשפחה. וככל שהוא "נמרח" יותר - קטנה "אכזבת" המשפחה. ראיתי
משפחות שאפילו נאנחות בהקלה מכך שהסיוט נגמר.

ונזכרתי בדוגמאות המקאבריות האלה, לאור התיאורים הכואבים
שאנשים מעבירים לי.

לרגע אפילו יש לי הרגשה שאני בת-מזל:
לא "גססתי" את הבגידה של הטייס. ולכן לא סבלתי בזמן-אמת. פשוט
לא ידעתי שאני גוססת או אמורה לגסוס. אצלי זה בא בשבץ.
שישי-שבת קצר - שהפך לשישי-שבץ ארוך. ואיתו - התדהמה הנוראה,
ההלם, המחשבות, וכל מה שרודף אותך סביב.

ועדיין אין לי תשובה ברורה מה עדיף: לגסוס את הנישואין לאט -
או לאבד אותם במכה אחת, כמוני.

מצד שני, מה זה כבר חשוב, בעצם, כשמגיעים לבית הקברות הזה של
הנישואין: אותה מצבה לכולנו.

נורא.

נורה.

7.9.1998









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Hey baby, wanna
stick your
clouded
frost-spire
into my gates
of attrition?



חצילה נצנצית,
בלאקרית קשוחה,
מחפשת זיון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/6/01 10:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאו נורה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה