|
שנתיים
מתחת לפני האדמה
בחושך
לבד
שכבתי
והיה קר כל כך
בכיתי
בדד
לא הושטתי יד לעזרה
כי לא היה למי,
לא חיפשתי נחמה
כי לא ידעתי שזה אפשרי.
לא ידעתי שזה טיפשי
ולא נכון ולא אמיתי,
עכשיו אני מודה לך,
ניצלתי.
תודה
על שירית בי. |
|
|
תחשוב על זה.
אתה קורא עכשיו
את מה שאני כותב
עכשיו.
ובכל זאת, שני
העכשווים האלה
הם אינם אותו
עכשיו.
מה זה, אם לא
פרדוקס?
ץ סופית, לא חכם
ולא נעליים, סתם
משועמם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.