[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כל השבת הייתי במיטה.
קמתי, התעוררתי. נרדמתי. התעוררתי.
לא יכולתי לא לישון רצוף, ולא להחזיק את עצמי ערה. הצוואר עוד
כואב, וגם הרגל, ולא מצאתי לעצמי מקום נוח.
לקחתי איתי למיטה את ה"הגיונות" של שופנהאואר, ושוב עיינתי
במילים הקשות שהוא שופך בפרק שלם על כל הנשים בעולם. עכשיו אני
יודעת ביתר-וודאות שאני אפס. ואני כלום.
ובכלל, כל אישה היא ריקה, ולא נועדה אלא כדי ללהג ולהביא ילדים
לעולם.
מדהים, אני זוכרת שאמרתי לעצמי, מדהים הפער בין הלוגיקה שבה
הוא מציג את טענותיו והערכותיו ובין המסקנות העלובות של
הפילוסוף הזה. ואי-אפשר שלא לציין את הרטוריקה המעולה שלו.
וחשבתי, שאם אלה הן התוצאות ה"מדעיות" שלו או בסיס תפיסת
הנתונים שלו לגבי עניינים כה ברורים שבעובדה - איך נוכל לקבל
את שאר תפיסותיו לגבי עניינים מופשטים אחרים?
"אל תהיי חמה עליו כל-כך," אמר לי מישהו שצילצל בדיוק באמצע
הקריאה, "גם ניטשה לא שכח להזכיר לגברים לקחת את השוט כשהם
הולכים אל האישה".

לא הייתי טורחת להלאות אתכם בעניינים כבדים הבוקר, המתאימים
יותר לפצועה כואבת במיטה, אלמלא הזכירו לי השניים האלה, אלף
אלפי הבדלות כמובן, את דפוס ההתנהגות של כל התמנונים הסובבים
אותנו בחיים.
בשפה מקצועית, אנחנו רואים בהם מאוננים וורבאליים. בהבדל אחד:
המבריקים שבהם - משפריצים עלינו בכסות אינטלקטואלית תורות
פילוסופיות, ומגרים אותנו להקשיב ולהשיב.
הנחותים שבהם - עושים זאת כמו חתולי-רחוב, עד כי קשה להבדיל
בין הריר הניגר להם מהפה, ובין נוזל אחר שהם מפרישים מאחד
הפתחים האחרים שלהם. חולים כאלה - והיכרתי רבים - היו נוהגים
להפוך את החוקן שעשו להם לפולחן ולדרך חיים.

טוב. לא חשוב.
סליחה שהחזרתי אתכם לרגע חזרה למחלקה.


נורה.


6.9.1998





כואב אבל פחות (פרק 19)
:םדוקה קלחה >>




loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש דברים שאני
לעולם לא אכתוב
בסלוגן!

כמו את מספר
הטלפון שלי
בבית, למשל!

ץ סופית.














(נו, אל תהיו
מגוחכים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/6/01 10:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאו נורה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה