ליאו נורה / נפצעתי!!! (פרק 18) |
למזלי הייתי קשורה בחגורת הבטיחות. למזלי הפושע שנכנס בי בלי
לציית לתמרור העצור, הגיח מימין ולא אל הצד בו ישבתי.
למזלי זה נגמר בטוב.
אני שוכבת אצל אמא שלי, והגעתי הביתה בקושי להחליף בגדים.
אם אצליח לחזור הלילה הביתה - נתראה כאן על המסך.
אני יודעת. יודעת שאלוהים העניש אותי על החטאים. אני בטוחה
בזה.
אלוהים לא מאמין בנתניה או קיסריה.
רק לגברים מותר.
למדתי בדרך הקשה והכואבת.
ופעם ראשונה שהטייס אינו על ידי כשכואב לי חזק. וכואב לי.
נורה.
2.9.1998
<<כואב אבל פחות (פרק 19):אבה קלחה חופים הם לפעמים (פרק 17):םדוקה קלחה >>
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|