עופר ליפשס / שיר לחלום/שלום |
מנגינה נשכחת
אשר לעולם לא הולחנה
תקוות לימים טובים:
לימי העבר הדהויים
דם נשפך
צעקות זעם וכאב
זעקות נקמה ואובדן
ועוד אחד
לאדמה מושלך
לא רואים את ערמת הגופות
לא שומעים את זעקות המתים
לא מדברים את קול החיים
ופעם
שמעתי סיפור
מדע בדיוני או פנטזיה
את זה אינני יודע
על שני אנשים
אשר סתמו ביוב דמים
בלחיצת יד כנה
מלאת כוונה
אחת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|