בקרוב אחבוש את מגן השריון
בכדי לצאת נגדך - לקרב חרבות
עוד מעט אצפה לכך, בכיליון-
שניים תותבות
אני אחריב לבך בדמעות
וחרבי תלטף מסכתך כפטיש
לבי ידמם מיפעת חוסר תזוזותייך המרגיעות
ויזעק - תרגיש! תרגיש!
עכשיו, כשגופתך מונחת לה בתוך שלולית של דם
ארשה לעצמי להתקרב בזהירות
אני אקח חרבך, ואסיר את המגנים
כדי שאוכל לראות את הצלקות הלא גלויות
ברגע זה - אני מבינה את ניצחוני הגדול!
אמצא לי מי-
שיטפל בפצעיי שגררו כאב כה רב
למרות הדימום הבלתי נפסק מחזי-
אני מוצאת לי אמת,
נצחית,
בין כל השקרים
כעת הספק נעלם - אני גיבורה! יוצאת במחול,
לבדי!
כיוון שבלילות חסרי ירח שלפני הקרב
הדבר היחידי שהיה בך אמיתי-
היה האנחות במיטה,
בזמן,
שאנחנו שוכבים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.