תפסיק להסתכל אחורה
אין שם אף אחד שמחכה
אף אחד לא בא ואף אחד לא כותב לך.

תתרגל, מי שאתה רוזה, לא איכפת לו.
אל תקשור את עצמך בכבלים לתקווה,
אתה מקווה לאשליות ומזמין אלייך אכזבה.

איך תגדל? איך תחנך את ילדיך?
כל יום במחשבות שלא אתה זה שנועד לעולם.
פשוט לא ניקשר

מה שאתה אוהב, לא תצליח בו בגלל הפחד,
שמחה ריקנית מכלום, זו מסגרת חיים.
הגיע הזמן שתפסיק.

שתי נשמות בגוף אחד.
האחד יודע, השני בחר שלא לזכור.
כי מתישהו היה צריך משהו להיווצר מלא כלום,
האם זאת הנשמה שלך?
כי זה ניראה ככה, קיימת, ללא ספק היא קימת.
אבל בשביל מה?

זה לא ניראה כאילו היא ממלאת תפקיד
טוב נו לא משנה נמשיך לשמוח לא?!