היום מתפוגג לתוך הלילה
והלילה מתקפל למסך של חושך.
המחשבות זוחלות החוצה
ומביאות רסיסי אמת
לסף התודעה.
רסיסי האמת משובצים, ככוכבים בחושך שלי
ומאירים אמת כואבת וישנה..

באופק מסתמנת
קבוצת ענני אשליה מתוקה.
העננים מכסים את השמים
ועוצמים את עיני בלחישה רכה.

הכוכבים מועמים
ואז מאירים ביתר חוזקה.
העננים עוד מספיקים להמטיר עלי
טיפות של תקווה שחוקה,
ונשחקים בעצמם לאבקה.

והכל בשתיקה.

מסך הלילה נפרש  
ועוטף את העולם בשמיכה של שקט.
והמחשבות כבות.