|
ברגעים שהשקט מכתיב מצב רוח סתמי
אני יושבת כמה רגעים עם עצמי,
חושבת שוב ושוב כמו בהילוך חוזר
איך יכולתי בטיפשות כזו עלייך לוותר?!
אני נותנת לשקט אט אט להפוך לבדידות
והוא...
כמו מעניש אותי על דבר שטות,
והכאב עובר בי לאט ובשקט
כדי שאחוש כמה זה עצוב להרגיש נטוש...
והגלגל על צירו סובב ויום רודף יום
ושוב אתה רודף אותי בחלום,
ואני יודעת שהייתי אחרת היום. |
|
|
זה שאני לא
מחזיר טלפונים,
לא עושה אותי
לאגואיסט, מה
שעושה אותי
לאגואיסט, זה
האגואיזם שבך
שמאוכזב ממני
ומאי החזרת
הטלפונים שלי,
אז אני ממליץ לך
בכבוד רב להפסיק
להתקשר, תודה
ותמסור ד"ש גם
לאמא..., אבא
אני לא רואה שום
סיבה לבכות,
תפסיק.
משה קרוי, בן
שנתיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.