מעטפת של בועה מגנה על נפשי
מציפורניהם המושחזות של זרים,
איתם אין מדברים.
והם קרובים אלי, הזרים.
ומקסימים אותי, לפעמים.
הגיעה השעה לקירוב לבבות,
והנה נהרס הכל לאחר עוד שורה של התקפות.
רוצה אני להתחבא במקום מוגן
בין ידיה של האחת.
אותה אזמין לטנגו מלא גאווה,
עם ניצוץ בעיניים וחיוך של תקווה.
וכשהזרים יצפו בנו וישחרו לטרף,
ארקוד איתה ריקוד ניצחון
וירעבו... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.