רותם בר / זיכרונות |
חתכת את השמיים שחיברו אותי אלייך,
נותרתי לבד והדלת מאחורי נטרקה,
לא הותרתי לך למזכרת גם לא נשיקה.
וכעת הגלגל התהפך ברשעות
וכל יום שאינך לידי הוא סיוט.
לעולם לא תשמע את תפילותי,
כי אתה נמצא רחוק מדי,
אם הזמן היה הולך לאחור,
היינו עוד יחד.
צוחקים נהנים,
אך אני יודעת שבאשמתי הלכת
ומה שנותר לי ממך הם רק זיכרונות,
נעימים מתוקים
וכ''כ רחוקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|