[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מירב כהן
/
כמו הים

מונולוג אישי אישי אישי שאין לי מושג למה אני מפרסמת...
אולי כי עבר הרבה זמן מאז שהוא נכתב והוא קצת פחות רלוונטי
כלפי
אבל כלפיכם?




אותו כוח משיכה שמושך את הגלים חזרה לים, ממשיך ומושך אותי
חזרה לאותו מקום. לאותה הרגשה.
לפעמים אני מרגישה במין high כזה ומחליטה שטוב לי, ואז אני
חוזרת להרגיש שכל מה שכל מה שעשה לי טוב הוא שטחי, ושמתחת לפני
השטח תמיד היה לי רע.

כמו הגלים שרוצים לחזור אחורה ולא להתקדם ולהישבר על החוף, כך
גם אני רוצה לחזור ולהתרפק על המיטה בבכי. כשאני קובעת שטוב
לי, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. ולבסוף אני תמיד מוצאת את
עצמי מספרת לחברה שלי על הדברים שעושים לי טוב. ובמשך השיחה
אני מבינה לאט לאט שאם באמת היה לי טוב לא הייתי יכולה לפרט את
האושר הזה בנקודות.

בגיל 16 הסיבות לאושר מסתכמות בחברות, בנים ולימודים.  ואני,
מירב, רוצה להרגיש אושר אמיתי, שבא מבפנים. שבא מהרגשה של
שלמות, שלמות עם מי שאני ועם הפעולות שלי. אושר שלא נשבר, אושר
מתמשך.  לא שטחי ולא רגיל, אושר מיוחד שלי.

אני מחפשת את הגל שיתנהג כמו הרצון שלי. גל שממשיך להיות בים
ולא נשבר לקצף לבן של דיכאון.
גל שרוכבים עליו ילדים קטנים וזוגות של אוהבים וגולשים... גל
שעובר חוויות והתנסויות שונות, ונשאר תמיד כחול ושלם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
א: הפסקתי
לעשן!
ב: יפה יפה!
א: כן, עכשיו
אני על גראס...


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/12/03 12:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מירב כהן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה