מקוננת האלמנה עטופה בשחורים,
בוכה, מהרהרת ומסתובבת במעגלים:
"למה הם ממשיכים, למה לא נזהרים?
רואים את ההסוואה ולאזהרה לא מקשיבים.
את כתמי האדומים פשטתי לפני שנים,
ועדיין אני לבד, מאבדת כל פעם חברים"
אין דרך לשלוט בה, הלוואי ויכלה,
אך הרצח בדמה, באופייה ובטבעה.
מסתובבת במעגלים וטווה מלכודות,
ומקווה שהפעם ביצרה תצליח לשלוט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.