New Stage - Go To Main Page


תגידי אהבה לאן את נעלמת ואופטימיות איפה את מתחבאת
ככה שתיכן נטשתן אותי הלכתן אולי אפילו לעולמים
היה לי טוב, היה לי מאושר
ועכשיו הכל פתאום לו עבר
ואני נותרתי לבדי במגרש
מנסה לשקם את עצמי ממש מחדש
לא מבינה שום דבר
לאן הוא הלך, איך הוא הפך להיות עבר
הוא כבר לא אותו האיש
הוא כבר לא חם ורגיש
הוא נכווה והוא לא מבין
הוא נשרף ממש מבפנים

והיא לא מרחמת
היא כל הזמן אותו נושכת
לוקחת מפה נגיסה
לוקחת משם חתיכה
ומה איתה זו שאיתו
זו שאף פעם לא הלכה
זו שאף פעם לא נטשה
זו שאף פעם לא בגדה
זו שנתנה לו רק חופש ואהבה
מה איתה לאן היא נעלמה
ומדוע ולמה זה קרה
ואני פה ממש לא מבינה
לא מבינה את ניבכי ליבה
חלק ממנה רוצה לזכור
וחלק אחר רוצה לתוך חור שחור
ואני לא יודעת מה לעשות
מה לחשוב, מה לא לחשוב
מה להרגיש, מה לחוש
מה לרצות ומה לשנוא

אנשים אומרים לה תעזבי
אנשים אומרים לה אל תחשבי
אבל היא לא יכולה להפסיק
היא תאהב אותו לתמיד
תמיד תחשוב שזהו היום
שבו הוא יהיה שלה והיא שלו
אבל היום הזה לא מגיע
ובינתיים רק הלב כואב לה
והוא לא יודע
לא נותנת לו לשמוע
כל מה שבנבכי לבה
לא נותנת לו לשמוע את בכייה
לא נותנת לו לראות את דמעותיה
לא נותנת לו להרגיש את דפיקות לבה

היא אוהבת אותו
רוצה שגם הוא יאהב אותה
יראה לה אהבה
ייתן לה חום ויסב לה שמחה



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/6/01 16:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורית אמויאל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה