צ'אט - אנה + מירב (חדר פרטי)

אנה: הוא ישן?
מירב: כמו תינוק.
אנה: זה מדהים איך הוא תמיד נרדם באותה שעה.
מירב: הרגלים, את יודעת. אי אפשר ללמד כלב זקן תעלולים חדשים.
אנה: הוא לא כזה זקן.
מירב: את מתכוונת הוא לא זקן מספיק.
אנה: אנחנו צריכות להיזהר.
מירב: פה, אף אחד לא יכול להוכיח כלום.
אנה: בכל זאת. ההצעה שלך קצת הפתיעה אותי.
מירב: קסמה לך.
אנה: התוצאה, כן. אבל הדרך... אני לא יודעת.
מירב: ידעתי שאין לך את הביצים לעשות את זה.
אנה: אני פשוט שואלת את עצמי אם יש דרך אחרת... כלומר...
בלי...
מירב: את חושבת שאני הולכת לגמור כמוך?
אנה: מה זאת אומרת כמוני?
מירב: גרושה חד הורית עם ילד שכל יום צריך יותר, ואת צריכה
לחיות על משכורת של חצי משרה ומזונות של 3000 ש"ח בחודש...
אנה: זה לא כזה נורא. אני עובדת.
מירב: תעשי לי טובה. מתי הסתכלת על עצמך בראי לאחרונה?
אנה: מה קרה?
מירב: הזדקנת בשנה וחצי האחרונות בעשר שנים.
אנה: ... באמת? את סתם אומרת. אני רק קצת עייפה.
מירב: את סחוטה. הוא סחט ממך הכל.
אנה: ליאור?
מירב: גדי. גדי עזב אותך עם ליאור ועם כלום. סחבה.
אנה: את קצת מגזימה. באמת. אני לא תלויה באף אחד.
מירב: אני לא הולכת בדרך הזאת.
אנה: מי בכלל אמר שאת הולכת בדרך הזאת?
מירב: יש לו מישהי חדשה. אני יודעת.
אנה: ראית אותם?
מירב: שמעתי שיחת טלפון. הוא התקשר אליה באמצע הלילה. טיפש.
אנה: הוא היה מתקשר אליך באמצע הלילה...
מירב: אני יודעת. בגלל זה ידעתי איפה לחפש אותו.
אנה: אני העדפתי לא לדעת.
מירב: הרבה זה עזר לך.
אנה: ואת יודעת והרבה זה עוזר לך.
מירב: ברור שזה עוזר לי. אני לא מתכוונת לשבת כמוך בחיבוק
ידיים ולראות את זה קורה שוב.
אנה: אבל מה שאת רוצה לעשות...
מירב: את אמרת שתעזרי לי! את הבטחת! נשבעת! אנחנו עשינו עסקה!

אנה: את לא יכולה לחייב אותי לזה... אני לא מסוגלת!
מירב: את חייבת. בשביל ליאור. בשבילך. חייבת.
אנה: למה הדברים לא יכולים להישאר כמו שהם?
מירב: לא שאלת את השאלה הזאת בדיוק את גדי לפני שהוא עזב אותך
בשבילי?
אנה: זה לא הוגן.
מירב: החיים לא הוגנים. את הולכת על זה או לא?
אנה: ... איזו ברירה יש לי.
מירב: אין לך ברירה. אם לא בשביל ליאור ולא בשבילך, תעשי את זה
בשביל אחותך.
אנה: אחותי שלקחה ממני את בעלי.
מירב: אחותך שתחזיר אותך לקיום בכבוד.
אנה: וללילות בלי שינה.
מירב: צאי מה"ליידי מקבת" הנצחי שלך. אלה החיים. הקם להורגך,
השקם ל -
אנה: אל תכתבי את זה אפילו.
מירב: את צריכה לעשות את זה מחר. כמו שתכננו. כשהוא יבוא להביא
לך את צ'ק.
אנה: אני...
מירב: הוא קם לשירותים. חייבת לזוז. מחר!

צ'אט - אנא + מירב (חדר פרטי)

מירב: את שם?
אנה: כן.
מירב: עשית את זה?
אנה: לא הייתי מסוגלת.
מירב: ידעתי. סחבה רכרוכית שכמוך. מה עשית עם החומר?
אנה: שפכתי בשירותים.
מירב: מה!? את לא נורמאלית! את ידועת כמה הדבר הזה עלה לי?
אנה: הייתה סירנה של משטרה בחוץ, ופתאום רעדה לי היד... אני לא
יודעת מה קרה. אמרתי לו שיש לי בחילה ורצתי לשירותים. שפכתי שם
הכל והורדתי את המים. מהר.
מירב: ...אני פשוט לא מאמינה. חצי שנה של תכנון ירדה באסלה.
פשוט ככה.
אנה: אני מצטערת. אני מצטערת. אני לא יודעת מה להגיד לך. אני
מצטערת...
מירב: הצער שלך לא עוזר לי. נראה שזה נכון מה שאומרים: אם את
רוצה שמשהו יעשה נכון, את פשוט צריכה לעשות אותו לבד.
אנה: מה את הולכת לעשות?
מירב: אני לא יודעת. אבל כהתחלה, אני הולכת להתגרש מהבן זונה
הזה ולא להשאיר לו אגורה אחת בחשבון הבנק.
אנה: גם אני ניסיתי את זה... וזה לא הלך.
מירב: אני זאת לא את.
אנה: אני לא יודעת מה יהיה עלי ועל ליאור. אני מרגישה כל-כך
אבודה.
מירב: היית צריכה לחשוב על זה לפני שהורדת באסלה את העתיד של
שלשתינו. אם רק היית עושה מה שאמרתי לך לעשות, בעוד שבוע הוא
היה צמח, ואני הייתי עכשיו אחראית על כל הכספים שלו.
אנה: אני מצטערת... אני לא יודעת מה קרה לי... אולי עדיף ככה.
מירב: זאת הפעם האחרונה שאני מבקשת את עזרתך.

מכתב לגברת אנה גילון
מדינת פלורידה
מיאמי

מאת: ראש המחלקה הפסיכיאטרית בית החולים גהה


הנדון: אשפוזה של אחותך מירב גילון - עידכון שוטף לחודש ספטמבר
2003

גב' גילון יקרה.
לצערי אין בפי בשורות משמחות. מצבה של אחותך רק הולך ומחמיר.
אתמול נאלצנו לרתק אותה למיטה בעזרת רצועות. הדבר אינו נדיר
לאחר שימוש בכמות גדולה כל-כך של אותו כימיקאל אוטו טרופי
שנטלה.  
כמה עצוב שהמפלט של הצעירים בימנו הוא סמים. כאשר לא לוקחים את
הסיכון בחשבון, התוצאות יכולות להיות הרות אסון ממש כמו כאן.

נראה שההזיות התוקפות אותה חוזרות במשנה תוקף. נראה כי היא
הופכת את הגופים בתוך העולה שבראשה. היא צועקת רבות מתוך שינה
את המילה "בוגדת" ושואלת כל הזמן "איך היא עשתה לי את זה"...
הרופאים שחקרו את הזיותיה מנסים ליצור הגיון במשפטים, אולם מן
המידע העומד לרשותנו כל שידוע הוא שבעלה הוא זה שבגד בה, ולא
היא בו...
אין אנו יודעים את זהותה של הבוגדת. אם יש בידך מידע נוסף,
נשמח אם תשתפי אותנו בו.
כבקשתך אני אשוב לעדכן אותך במכתב  מדי חודש.
אני חושש, גב' יקרה, כי אחותך חשוכת מרפא. צר לי להודיעך כי
נראה שמצבה רק ילך ויחריף עקב התמוטטויות חוזרות ונשנות של
תפקודיה המוחיים. אין ביכולתנו להעריך כמה תאריך חיים, אך
הרייני להבטיח לך שכאן צוות בית החולים הפסיכיאטרי עושה מירב
יכולתו כדי לעשות את שהותה של אחותך אצלנו נעימה עד כמה שניתן

בברכה

ראש המחלקה הפסיכיאטרית
ד"ר.........

לכבוד הגב' אנה גילון
מדינת פלורידה
מיאמי

מאת: עו"ד מיכה שגיא.

גב' נכבדה.
הריני לעדכנך כי אחותך מירב גילון נמצאה לא כשירה לנהל את
עניינה האישים, הרשמיים והכספיים בעצמה בעקבות מחלת נפש שנגרמה
מנטילת סם מסוכן.
הריני להודיעך בזאת כי הכספים של אחותך מירב שילוני הועברו
לידיך לאפוטרופסות מלאה.
הכנסותיה השוטפות של מירב שילוני עומדות על סכום חודשי של
20000ש"ח מזונות, להם היא זכאית מבעלה לשעבר גדי גילון כל עוד
היא ו/או הוא בחיים.
מצ"ב חשבון הבנק של אחותך והרשאות שימוש מלאות.

בברכה
עו"ד מיכה שגיא.

צ'אט - אנה + גדי (חדר פרטי)


אנה: עדין באותו מקום. ידעתי שאני אמצא אותך כאן.
גדי: אנה? זאת את? לאן נעלמת ככה פתאום?
אנה: כן, זאת אני.
גדי: לא הבנתי לאן נעלמת ככה. פתאום יום אחד באתי לדירה שלכם
ולא היית. אמרו לי שנסעת לאמריקה. הייתי בטוח שעובדים עלי...
אנה: כן כן, אני במיאמי. בדירה הקטנה והחמודה שלי במיאמי.
גדי: מיאמי?! עם הילד שלי? וככה בלי להודיע? חשבתי שהכל הולך
לחזור בינינו. שנשכח את כל מה שקרה...
אנה: גדי, אני רק רציתי להגיד לך שתורי לחייך.
גדי: תורך לחייך?
אנה: כן. אני צריכה לספר לך משהו. אבל אתה צריך להחזיק טוב טוב
את השולחן של המחשב.
גדי: אנה, ברצינות. די עם הדרמה.
אנה: טוב, אל תגיד שלא הכנתי אותך.
גדי: הכנת אותי. נו!
אנה: אתה זוכר שמירב התגרשה ממך, בגלל שבגדת בה. נכון?
גדי: כן...
אנה: היא לא ידעה כמובן שהאישה שאתה בוגד בה איתה זו אני.
גדי: היא ידעה שאני בוגד בה?!
אנה: כן. בכל אופן, הייתה לה תוכנית די מטורפת להפוך אותך לצמח
עם איזה סם שהיא מצאה כשהיא הייתה בחו"ל...
גדי: המשלחת להולנד...
אנה: כן, לא חשוב. היא חשבה שהיא תהפוך אותך לצמח ואז היא
תשלוט בכל הכסף שלך.
גדי: אני לא מאמין. מאיפה את ממציאה את הסיפור הזה!?
אנה: זה לא הכל. ואני לא ממציאה כלום. היא רצתה שאני אשקה אותך
בסם.
גדי: את?!
אנה: כן. הטיפשה הזאת חשבה שאני יעשה את העבודה המלוכלכת שלה,
והיא תקבל את כל הכסף. אבל לי היו תוכניות קצת אחרות.
גדי: בינתיים אני לא צמח...
אנה: לא לא לא מתוק שלי. האנה הקטנה הכנועה והטיפשה כבר לא
קיימת מזמן. אתה מבין, בזמן שאני התגרשתי ממך עם ילד ושק של
טיפשות שהותיר אותי עם סכום זעום שבקושי הספיק לי לנשום, ידעתי
שמירב תדע להוציא מהתחת העשיר שלך קצת יותר כסף. ויותר לציין
שהיא עשתה את זה לא רע.
גדי: אבל הכסף הולך אליה...
אנה: כן, אבל היא לא חשבה על משהו אחר. אחרי שעשיתי לה את
ההצגה היפה של "אני לא מסוגלת לעשות לו את זה" ו"בטוח יש דרך
אחרת" היא לא חשבה בכלל שזה יבוא לה בסיבוב. אז את הסם היקר
הזה שהיא השיגה, והיא חשבה ששפכתי בשירותים, נתתי לה אותו. בלי
שהיא ידעה כמובן. בתוך איזו עוגה.
גדי: את לא...!
אנה: או, אבל אני כן. ועוד איך. והאחות החמודה שלי שהצליחה
לקחת ממני את בעלי, ואחר כך חשבה שהיא יכולה לשכנע אותי לסמם
אותו ולגמור לו את החיים, פשוט עברה על לדעתה. ושניה לפני שהסם
הכה במלא עוצמתו, הסברתי לה בדיוק את התוכנית שלי...
גדי: את תכננת את הכל מהתחלה...!
אנה: לא את הכל. אבל ברגע שהיה לה את האומץ להיכנס למיטה שלך,
שם זה נגמר. או יותר נכון התחיל.
גדי: אני בחיים לא חשבתי שאת מסוגלת לדבר כזה.
אנה: אף אחד מכם לא חשב. והתוצאה של זה היא שאחותי בבית
משוגעים, והכסף שאתה צריך לתת לה כל חודש עד סוף חייך, ביחד עם
הכסף שאתה צריך לתת לי כל חודש עד סוף חייך... די סידר לי את
החיים. אתה לא באמת חשבת שאני אשאר כאן עם התחת הבוגד שלך
ואחכה שתבוא איזו צעירונת אחרת ותגרום לך להתקשר אליה באמצע
הלילה. נכון!? ואתה בטח לא חשבת שאני הולכת לתת לטיפשה הזאת
שלא מבינה כלום בכסף לנהל את ההשקעות שלי ושלה מרגע שאתה
תשותק. בחיי, הקטנה הזאת לא יכולה לחסוך אגורה אם החיים שלה
היו תלויים בזה. ואני אהיה תלויה בה למשך כל שאר חיי!? לא נראה
לי. התוכנית שלי הייתה הרבה יותר טובה: אתה חיי, וכל עוד אתה
חיי אתה עובד. והכסף שלך מנוהל כמו שצריך. וזה אומר שהצ'ק של
המזונות ימשיך להגיע כמו שעון. זה כמובן אם אתה יודע מה טוב
לך. ומירב הקטנה שלי, היא לא יכולה לבזבז יותר שום דבר של אף
אחד... הכי הרבה את הזמן של הרופאים שמה בגהה...
גדי: ...אני...
אנה: טוב חמוד. אני פשוט חייבת לזוז. אתה מבין, אני צריכה
לאסוף את ליאור מהקנטרי קלאב. הוא שונא לקחת את האוטובוס. אני
מחכה לצ'ק בתחילת החודש. צ'או.