כשאני פותחת את תריסי
החלון
וריחות מחטי אורנים
רוקדים אל אפי
והתקווה החדשה רוצחת את התאים
הישנים
משהו ממשיך לישון בתוכי. ממשיך לחלום
על גשרים שחוזרים
ובכל זאת, לא מחפשים ממש אותי.
כשאני פותחת חלונות
למדורות כתומות חדשות
וריחות גיצים
חצופים
חודרים לסוודר שלי
ושירה חדשה רוכנת על הצוואר ולוקחת
את התאים הישנים
משהו ממשיך לישון בתוכי, ממשיך לחלום
על כבישים שנוסעים
ובכל זאת, לא מגיעים
ממש אלי.
11.5.00 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.