|
פקחתי את עיניי ואתה הופעת
סגרתי אותן ונעלמת
ואז שוב פתחתי את העיניים,
אבל הפעם לא היית שם.
הבטחת שתמיד תהיה שם בשבילי
שתחבק אותי כשעצוב לי
שתצחק איתי כשאני שמחה
שתחייך בשבילי רק להביא לי הרגשה טובה
קשה לי, קשה לי בלילות כשאני מתעוררת
ונזכרת שאתה כבר לא פה יותר
שעזבת אותי לבד במקום הגדול הזה.
אני רוצה שתחזור והכול יהיה כמו פעם
אני מתגעגעת וכבר נמאס לי לבכות.
אני לא אוכל לאהוב אף אחד מלבדך
לא אוכל לגעת, להרגיש, לנשק.
אני כל כך שונאת אותך
על מה שעשית לי שאני כבר שונאת את עצמי
פקחתי את עיניי ואתה הופעת
סגרתי אותן ונעלמת
ואז שוב פתחתי את העיניים,
אבל הפעם לא היית שם. |
|
|
"אינגה, תגידי
לי...", פניתי
למורה למחשבים
ודרשתי - "למה
מלמדים אותנו
פסקאל ולא סי
פלוס-פלוס?"
"אנשים שיודעים
סי, מוצאים
עבודה אמיתית
ולא מסתפקים
בהוראה..."
"ואת, יודעת
סי?", ללא טיפת
טאקט מיותרת
"אני בכלל
דוקטור
לפיסיקה!", משנה
נושא בזעם.
ילד סובל בכיתת
מחשבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.