דמעותי השחורות
נושרות על לחיי הוורודות
       היכן אתה מסתתר בלילות?  
       אני לא יודעת,
       מחפש אחרות
       אני שומעת.
     
       הפכת את לילותי לדמעות
       המחליקות על לחיי
       הדובדבנים האדומות.
חיים שלמים אתה לא זוכר
       ואת ליבי אתה שובר.

       מה אעשה בחיי?
       הכאב ממיס אותי,
       הלב העני שאהב אותך
       היה עשיר באהבה כל כך
       האש הבוערת בי
       לא תכבה במהרה.
     
       הבית החשוך הזה שאני שרויה בו
       ממתין לסוחר הגרוטאות
       שיאסוף את השברים.

       אני מחכה שיום אחד גם אתה
       תחטוף את המכה
       ואז אולי תבוא בזחילה
       אבל אני כבר לא אקבל אותך חזרה.