כלואה בכלוב ולא יכולה לעוף
כאסיר החי בכלא החף מפשע
או שנדמה לו כך.
מרגישה מחנק בגרוני
כשבויה בגטו הנחנקת בתאי הגזים
כשהאויר נגמר די אין לי כוח להילחם
נופלת אני על הגופות השמוטות על הריצפה
כגבעול שחודשים לא השקו אותו מים.
ליבי פעם מהר ובחוזקה בשיגעון חושים
את שמי שכחתי ומי אני בכלל?!
לפתע מבין הגופות הרכונות עליי רואה אני קרן אור
דומני שהגעתי
כן, כן הגעתי, הגעתי לגן עדן אך עד שהתאוששתי זחלתי לעבר הדלת
אט אט ושוב סוגר הנאצי את הדלת
גוססת אני למוות בהשפלה נוראה בעינויים רבים ומיוסרים
תשושה אני חסרת תקווה שבורת לב וכואבת עד מוות
                      שלום.