נולדתי בעולם אחר, אחר משלכם
הגעתי בספינת חלל והתרסקתי על ליבכם
חשבו שזה פיגוע אך התברר כי זו שרפה
כך חשבו אנשים טיפשים בעולמכם הקטן והמוזר

אמרו לי בעולמי כי קליע אחד מרובה עלול להפיל גם טרול
לא האמנתי לאותו אדם, אך הוא המשיך בדרכו
אותו האיש אכל חצץ ולכן לא האמין לו איש
חשבו כי משוגע הוא אך לא ידוע הכיצד

עולמכם מוזר, אין לכם חיות עם תבונה מלבד האנושיים
בעולמי יש דרקונים וטרולים ואלפים
תוכיח אתם אומרים, חושבים שקל להוכיח
מכניסים אותי למקום יפה
חושבים שאותי יוכלו לרפא

חושבים כי אני עוד אדם שנפגע מברק
מדוע לא מאמינים לי
אני איני מבין
ילד צעיר אני בעיניכם ומיד מכניסים אותי לחדר מלא קטינים

כולם בגילאי ה12-17
חושבים כי אני ילד צעיר
מדוע עושים אתם זאת?
מדוע אינכם מבינים כי אני קנדר

אמרו לי כי למקום הזה קוראים בית חולים לאנשים מיוחדים
הבנתי מעולמי כי זהו מקום לאנשים משוגעים
מיד התעצבנתי וצרחתי "אני לא מטורף" ואז הזריקו לי נוזל אדום
ונרדמתי, התעוררתי למחרת היום ומסביבי עשרים וחמישה מאגים
חושבים כי אותי יוכלו לחקור

מיד יריתי בראשו של אחד מהם עם מקל עקום שחור קטן
ידעתי כי חכמים הם אותם בני אדם
כשבחתי, מבית המשוגעים, עצר אותי שומר, הכנסתי לו אגרוף ולקחתי
את נשקו
ואז, נוצר אור כחול שהאיר לי את עיניי וחזרתי אל עולמי

פתאום נזכרתי, אני הוא דוב נמלים שמקפץ מעץ לעץ
אוכל זאבים ומרקד עם כלבים
ברחתי מזהובת שיער אחת אשר ניסתה לאסוף אותי אליה
עלה עליי חבל והסתובב סביב צווארי

וכיום אני כותב דבר או שניים
אנשים כמוכם, אנשי הבמה
קוראים וצוחקים בי
מדוע כך עושים אתם, אנשי במה המוזרים?