|
הורדתי נעליי
פשטתי מעליי חולצה
נשכבתי על הדרגש
ונתתי לצללים מבחוץ
להטריד את מנוחתי
עוד עצירה ועוד חריקת בלמים
ואני עדיין פה
והדרך מתארכת אל תוך הלילה
חיבקתי את עצמי
כי זה מי שנשאר
וחייכתי. |
|
|
גניבות
ספרותיות, זה
ממש כמו שכתבתי
בנעוריי בספרי
הראשון: "צר
עולמי כעולם
נמלה".
כל הזכויות
שמורות לפרופסור
שטיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.