את השיר הזה כתב האדם הכי יקר לי בעולם על שנינו. הרגשתי צורך
לשתף גם אתכם.

אני מתחיל בכתיבת השיר
כמו שנינו, מתחילים בחשש לגעת זה בזו
ישובים במבוכה בין קירות ותקרה,
רגליים נוגעות לא נוגעות, ידיים שמלטפות.
שקט של לפני
מלחמה
רוגע של לפני
אהבה.

אמרי 'טירוף' ואומר לך 'ייחוד'
אמרי 'מגע' ואומר לך 'הרגשה'
לכל מילה ישנה מילה נרדפת
לך יש אותי ולי יש אותך
המילה הנרדפת שבחרתי לי
שהגיתי את שמה בלילות ובימים
שראיתי את פניה, שהרגשתי את חום גופה.
ואחרי המלחמה
לא נגמרת המלחמה,
היא רק הורגת כמגיפה את החיים
ואחרי הטירוף
לא נגמרת האהבה
אלא ממשיכה בשלה,
להחיות אותנו המתים.