אפשר ברגע אחד
לשבור הכול
בואי ותנסי להטיח את פניי בקיר
אני יודע שבלילות
את מחכה שאחזור
בשביל ללכת איתי מכות
אפשר ברגע אחד
להרוס את הכול
את לא דוגמנית
שהמצלמה מלטפת שעצוב לך
אני לא סופר
שיכול להפוך כול דבר להשראה
אל תנסי לחשוב
שבבית אחר
היה לך טוב יותר
החלומות שחלמנו
מישהו גזר מהם חתיכות גדולות
אי אפשר למלא את החורים
אני שיכור
ואת עלובה
ככה נראים החיים
שהם לא תוכנית טלוויזיה
הצבע על הקיר הוא לא באמת לבן
יש תמונה שלנו על השידה
את לא רואה שאלה אנשים אחרים?
אני בורח ממך
שאת מתחילה לעלות זיכרונות
מחפש אהבה במגע של כוס בירה קרה
את מטיחה בפני מילים לא ברורות
והולכת לחפש אהבה במבטים של זרים
אולי ככה אנחנו חיים את החיים
אף אחד לא יודע מה נכון
תפסיקי להאשים
לחשוב שמחר יכל להיות לך יותר טוב
את מרותקת לעיר חסרת בושה
ואני מתרסק בבקרים
נחיתות מטיסות ארוכות
בלי להגיע לשום יעד אמיתי
אפשר להרוס הכול
ברגע אחד
לפני שהכול יהפוך לכרזה בעיתון
הפנים שלך עייפות בשביל להראות איזה רגש
ואת הפנים שלי את רוצה לקרוע ממני
מה חשבת שעל סף גיל 30
תגשימי את מה שרצית
שהיית ילדה קטנה
אז היו לך גדרות שלא נתנו לך לברוח
לאבד במרחב הקר
אני נוגע בך
ולא מתבלבל
אני יודע שזה לא אמור להיות כואב
אז אני בורח למקום לא ברור
כן, גם אני יודע להיעלב
מאחורי המסכה של אחד שחושב שהוא יודע הכול
מחפש אהבה במגע של כוס בירה קרה
אל תברחי רחוק מדי
אחרי זה יהיה לך קשה לחזור
את מביטה בי
זה אומר לי הכול
ובלילה, שאת מנסה להתגעגע
לא זוכרת למה
הרי מעולם לא ידענו לאהוב מלבד נחמה
איזו מין אהבה זאת, את שואלת
ובטח חברות שלך מתפתות לספר לך על עולם שמחכה לך
מותק, הכול נסגר בשש
ואת כבר מאחרת
הנה גיל שלושים, עוד מעט
אין יותר פנטזיות על ילדים ובית בפרברים
מכרו את הכול, סגרו את החיים לאלה שלא ידעו מה הם רוצים
אני הולך לעבוד
ויודע שמחר, והערב יהיו אותו דבר
אין כאן סרטים חדשים לשחק בהם
אין שום ספר שצריך לכתוב
ואת, תלבשי את אותם בגדים
אף צלם לא מחכה לך בחוץ, אף אחד לא ייגש לאפר אותך
מותק, אפשר לשבור הכול ברגע
ואז לגלות שהמחר אותו דבר
תשאירי את החלומות במקום שהם, שם הם נראים טוב מאוד
כמעט כמו חדשים, איש לא נגע בהם
אולי בלילה, נתנחם
זה הרבה יותר ממה שיכלנו לבקש. כעת.