הבטחת הבטחה שלא הצלחת לקיים,
הבטחת שתשוב.
ואני היא זאת שצריכה את ההבטחה ליישם
ועכשיו, אחרי שלא חזרת אני צריכה לבכות עליך שוב.

בכיתי, כשקיבלתי את המכתב האחרון,
שבו כתבת שלא תשוב.
השלכתי אותו עם הגשם הראשון,
לא רציתי להיזכר בבכי וביבוב.

זעקתי לאלוהים וביקשתי סליחה,
ופני כמסך עשן לבן מיד הלבינו.
כל מה שרציתי היה מקום לנחמה,
אבל זיכרונות פניך אותי העציבו.

בשבילך לא היית גיבור,
כי על העצבות שלך עליי לא התגברת.
במסע אחרון לאחור,
נזכרת בי ובכל הדברים שחלמת.

עצבות נפלה עליי כשאמרת שתשוב והבטחת,
כקיץ אחרון וגשם ראשון שבא בעיתו.
וכל החלומות שאותה לא הספקת,
גיבור שלא אשוב לראותו.

זעקתי לאלוהים וביקשתי סליחה,
ופני כמסך עשן לבן מיד הלבינו.
כל מה שרציתי היה מקום לנחמה,
אבל זיכרונות פניך אותי העציבו.

גיבור שמלאך המוות גזל את נשמתו,
ילד שחי בשדה ורדים.
הלך לשדה הקרב עם מחנק בגרונו,
ילד שנקבר בן עשרים.

זעקתי לאלוהים וביקשתי סליחה,
למה גיבור? - פרח בר של החיים.
שגם הוא חיפש מקום לנחמה,
גיבור עם זיכרון פנים,
ילד שנקבר בן עשרים.