האחים הקטנים שלי הרעישו. אני חושב שהם ניסו לשרוף את הספה
והעלו בטעות את השער של אחד מהם באש. נו לא נורא. ישבתי עם
אנדי בחדר, שערה השטני היה פזור על כתפיה והיא הסתכלה בעצבנות
על פינות החדר שלי. "נו אז מה רורי,"- היא אמרה בלי להסתכל-"
למה קראת לי?" כיחכחתי בגרוני וניסיתי להשמע סמכותי. "אנדי, את
מוכרחה לחזור ללהקה!" לא נראה היה שזה משפיע עליה. למעשה היא
נשענה על הקיר והתפקעה מצחוק. פאק. המבטא הסקוטי הארור הזה. כל
פעם שאני מנסה להשמע סמכותי זה יוצא עקום. היא ישבה על המיטה,
לידי, ונראתה קצת פחות עצבנית.זה מה שרצית ממני?"- היא אמרה
והרצינה-" אין סיכוי רורי, אין סיכוי." " אבל אנדי למה?" שיט.
עוד פעם המבטא הזה. היא בלעה גיחוך ואמרה בטון רציני-" כי אתה
שתלטן. ואגוצנטרי. ומעליב." אאוץ'. התחיל לרדת גשם בחוץ .
הלכתי להביא לעצמי קצת תה מהמטבח וראיתי בזווית עיני שהיא
לוקחת את הגיטרה שלי. "הבסיסטית הכי טובה בכל גלזגו...ואתה
מצליח לעצבן אותה.." אמרתי לעצמי בלחש. בתור גיטריסטית היא לא
משהו, אבל אנדי ריינג'ול היתה דבר ראשון בחורה מהממת ודבר שני
בסיסטית מעולה. כנראה זה משהו באצבעות. היו לה אצבעות ארוכות
כאלו,עם ציפורניים מחודדות משהו בצבע סגול -ארגמן. "רורי!"-היא
קראה לי מלמעלה. "תביא גם לי כוס!" מישהו היה בדלת. זה היה רק
ג'וש. החבר הכי טוב שלי ואחלה מתופף.הוא לא מזמן עשה נזם. הוא
נראה עם זה כמו שור. " אנדי למעלה"- לחשתי לו-"תשכנע אותה,
פליז..." ג'ון גחן אלי (כן הוא צריך לגחון.. הוא בערך 2 מטר
וקצת ואני בקושי 1.70) " קני בדרך. אמרתי לה שתבוא כמה שיותר
מהר." טפחתי לו על הגב בידידותיות והלכתי להכין תה. כשעליתי
למעלה מצאתי את ג'וש ואנדי מתפקעים מצחוק. " התה שלכם.." אמרתי
בשביל להסב את תשומת ליבם לעובדה שאני שם.  " נו אנדי, מה את
אומרת?" -אמר ג'וש וניסה לפתוח קשר מסובך במיוחד בין התלתלים
שלו לנזם. "בסדר.."- היא אמרה ונאנחה-" אבל בתנאי אחד"- היא
אמרה והסתכלה עלי במבט מאיים-" הוא , לא מפקח עלי". "זה בסדר
מצדך רור?" "כן... אני מניח.."הלוואי ויכולתי לספר לה איך אני
מרגיש כלפיה. כרגיל אחרי שהם הלכו הוצאתי את זה על הנייר.השם
שלנו זה eleven floor . עוד להקת אינדי סקוטית. היחידה שעשתה
את ההבדל ביננו לבין השאר הייתה אנדי. ועכשיו.. עכשיו דווקא
אני מרגיש בחוץ. כולנו ביחד ; קני בונלס , ג'וש ביפל, אנדי
ריינג'ול, ואנוכי, רורי מקאברק, נחשבים הלהקה הכי מצליחה
בגלזגו. אבל עדיין, זה לא משנה את העובדה שאני בחוץ. הייתי
מותש. שכבתי לישון וחלמתי על אנדי, כרגיל. שום דבר חדש. הכל
כרגיל. השאלה היא מתי אני אפסיק לחלום עליה, והחלום יהיה קצת
יותר אמיתי.