|
זרם הדלק נפסק בליבך
פעימות בוכנותיך כפעימות לבי
אין לך זכר כשלם, זה נורא
לבטח פרקו לך את הצורה.
גלגליך היו כרגלי
ומראותיך שיקפו את פני.
לא עוד מנוע משתעל
היית לי לגואל.
הסעת אלי ים של אהבה
כשלחצתי מדי פעם על הדוושה.
ועתה רק זכר עמום
של אוטו מושלם שלא נותר בו מום. |
|
|
"אז... אתה הולך
לקנח את האף?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי ממש
להגיד את
המילה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.