הלילה ההוא היה לילה בלתי נשכח.
הלילה ההוא, ספק-טוב ספק-רע, היה לילה ששינה את חיי.
זה היה הלילה שבו פגשתי אותך - זוכרת?
בטח שאת זוכרת.
איך תוכלי לשכוח משהו כל כל טוב אך כל כך רע באותו הזמן?
נפגשנו באיזה בר, היית שבורה. לא סיפרת למה.
רק בקשת עוד משקה מהברמן, ועוד אחד.
רואים עד כמה את טהורה ועדינה, לא ידעת אפילו מה את מבקשת.
הוא הביא לך משקה כל כך עדין, כמוך.
שיכורה לא היית.
התיישבתי לידך ושאלתי מה קרה שבחורה כל כך יפה כל כך עצובה.
אמרת שמישהו מסויים כנראה לא חושב שאת כל כך יפה,
"הוא משוגע" אמרתי.
חייכת. בפעם הראשונה באותו ההערב. אך לא בפעם האחרונה.
"תודה" אמרת.
"לא, תודה לך" עניתי כמעט מיד.
"על מה?" שאלת. "היה פה חשוך מדי עד שנכנסת" אמרתי.
ומיד אמרתי "מצטער".
"על מה?" שוב שאלת.
"על המשפט פתיחה העלוב הזה" אמרתי.
"זה בסדר. אתה חמוד".
הצעתי לך לשבת. הסכמת.
מהר מאוד שפכת את הלב וסיפרת על החבר.
איך אהבת, איך הוא בגד, איך עזבת.
מהר מאוד התאהבתי בך, ונראה לי שגם את בי.
אין דבר יפה יותר מאהבה ממבט ראשון.
הלכתי לשרותים. כשחזרתי כבר לא היית. הייתי שבור.
בהתחלה חשבתי שברחת.
אבל אז הברמן אמר שראה גבר בא ולוקח אותך.
חיפשתי אותך. ואני עדיין מחפש.
איפה את?