New Stage - Go To Main Page

בת-אל קנפו
/
כולם יודעים

צורחת עכשיו, צועקת בלב כל כך חזק!
כולם יודעים - רק אתה לא שומע.
כולם שומעים - רק אתה לא יודע.
שונאת אותך כל כך וכל כך אוהבת.
למה התחלת עם הכל? למה התחלת בלי כוונה להמשיך לפעול?
אני לא צריכה רעידות וזעזועים, אני רק צריכה תמיכה וחיבוקים.
למה אתה התקרבת אלי? ועכשיו נמרח על כל אחת מול עיניי?
למה אתה רוצה לדבר ומתחרט? למה לא אומר דברים ישר מהלב?
כבר הבטחתי לעצמי שוב ושוב שנדבר.
אבל אין לי כוח כי לבי עוד ישבר...
למה אני שואלת - ואין לי תשובה.
למה התחלת עם כל זה - זה הפך לבדיחה!!!
ולמה הבדיחה תמיד על חשבוני - למה תמיד הכאב הוא על שמי?
תגיד שכן, תגיד שלא - רק תפסיק להיות כל כך קר ורחוק.
אני לא יזמתי, לא אני התחלתי, אז למה אני עם שאלותיי נשארתי?
למה זה תמיד קורה?
רואה אחרים, זוגות-זוגות ושואלת איך זה יכול להיות?
איך להם זה היה כל כך קל ואצלנו הכל מסובך ומבולבל?
למה התחלת בלי כוונה להמשיך?
למה את כל עולמי אתה מחשיך?
צורחת עכשיו, צועקת בלב כל כך חזק!
כולם יודעים - רק אתה לא שומע.
כולם שומעים - רק אתה לא יודע.
ואז יש שקט...  ופחד... וחושך...
חושבת וחושבת ותשובות לא מקבלת...
פעם נזכר פעם קר, לא מחליט ולא נסגר.
די די די ודי... לא יכולה יותר - נמאסת עלי!
למה הכרנו? למה התקרבנו? והכי חשוב למה, למה התרחקנו?
מתי נדבר, נפתור, נסדר?
יש עוד למה? או שהכל  כבר התפורר?
לא רוצה יותר לבכות, לך לך לאחרות, לא רוצה אותך יותר
לראות...
אין כבר כוח, נשבר מלשבת ולבהות בקיר או בתקרה ולמות מכאב
ואכזבה.
לא הזמנתי לעצמי מרשם מתפריט כאבי הלב, אז למה לי כבר מוכן
מתכון קטלני על האש?
מי ביקש ממך לחיי לחדור, מי בקש שתביא לי אור??? והכי חשוב מי
אמר לך בך לחזור???
למה אתה לא שומע את לבי פעם, למה אתה את אוזניך אוטם?
השארת סימן ומהרת לברוח, את לבי השארת, שיתפזר ברוח.
כואב לי עכשיו בגללך - ממש תודה!
והנה שוב התקרה, שוב בוהה, שוב עליך המחשבה.
צורחת עכשיו, צועקת בלב כל כך חזק!
כולם יודעים - רק אתה לא שומע.
כולם שומעים - רק אתה לא יודע.
לא תשמע לעולם כי אינך מעוניין ועלי גברו פחדיי!
ואחרי הקור שהפגנת כלפי - אני לא רוצה לשתף אותך ברגשותיי!
אז תן לי להמשיך לחינם לצרוח ותעלם עם הרוח...
כמו שבאת כך תשוב - ילד מקולל ואהוב.
לך לך מנגד עיניי, מלבי תצא וכך גם מחיי.
צועקת לאוזן אטומה, נמצאת מולך ולא מזוהה.
כואב לי כל כך, ילד קרח, צא מחיי - הם היו שקטים בלעדיך.
לא רוצה לבהות בתקרה, לא רוצה שלבי יקרע!!!
צא לי מהלב, בבקשה!!!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/11/03 19:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בת-אל קנפו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה