אני כותב אלייך מתוך עלטה מחוייטת
כנמר מסתתר ביו רגבי אדמה אדומה
חתול שחור מתחכך במכנסי המנומרות
מחפש קצת חום וחמלה באמצע לוחמה
מעל שורקים קליעים חסרי רגשות
מחפשים כתובת חדשה לנוח בין החיימתים
אני יכול לשמוע את פעימות לבי הרועמות
כאילו רוצות הן להסגירני בדיוק עכשיו
ובגופי הזיעה משכרת מריח אם המלחמה
הרצון לחיות חזק ושביר גם יחד
כשבכי תינוק קורע את הכפר לשניים
אז אני מדמיין אותי עם האישה והילדים
אוכלים את הסעודה האחרונה לפני הפרידה
אני כותב את מילותי האחרונות בחיי
כשעפר נכנס אל עיני, אל אפי ולשוני
האדמה לוחשת באוזני: "אדם, בוא אלי"
אור לבן ועצום מתקרב מזכיר לי אותך
לבנה כביום הכלולות וטהורה כמו החיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.