במקום הזה וביום הזה אנו מנסים לזכור ולהזכיר לכל אחד ואחת
מאתנו, החיים, את אלה אשר הגנו בגופם על חיינו ושילמו על כך
בחייהם, אותם חיילים שמתים בכל עת ועת. חיילים אלה היו אנשים
עם משפחות ובמותם השאירו את יקיריהם עם חלל הגדול מהיקום. אבל,
לדעתי, יש עוד אנשים כגון אלה שצריכים להישמר בזיכרון
הקולקטיבי של כולנו, ובמיוחד ביום זה. גברים, נשים, זקנים וטף
מתו בחזית שבה כל אחד ואחת מאתנו נלחם בה - חזית השלום. עלינו
לזכור את מיתנו. ומתוך זיכרון זה להביט קדימה - אל המחר, כי
הם, הם האנשים שמאפשרים לנו להמשיך לחיות ולצעוד קדימה. |
