אבל את מסכימה. לא מנימוס. רק מפחד.
הוא שוכב עלייך, לא איתך.
הבדיחה שהצחיקה רק אותו מהדהדת בראשך
ואת מחייכת, כמו מתוך נימוס. אולי מפחד.
הוא צוחק עלייך, לא איתך.
את יודעת שנגמר מה שלא רצית כלל שיתחיל
ונשימה עוזבת אותך, מפנה מקום לאחרת.
וכל פעם שגופך נלחץ תחת כובד השמיכה
עוד דמעה צוננת מצמררת את גבך.
שכנעי את עצמך שזה לא הוא, אלא רק הזיכרון.
שכנעי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|