סבתא שלי הייתה שמנה. לא מהשמנים האלה שניגשים אליהם ברחוב
אנשים עם סיכות של "הפחת ממשקלך מייד - שאל אותי כיצד", אני
הייתי כזאת שמנה.
לא - היא הייתה מהשמנים האלה שרואים בערוץ שמונה, אלה שמזיזים
ממקום למקום עם מנוף. אבל אותה לא באמת העבירו במנוף, אבל אני
זוכרת נגיד פעם אחת שהיינו צריכים לקחת אותה לבי"ח, אז נגיד
המידה שלי בג'ינס היא 42, אז המידה שלה הייתה 68 של הג'ינסים
בכיסאות גלגלים. כן-כן - כזאת שמנה היא הייתה.
אבל נגיד אני יודעת שיש דברים שהם כל כך דוחים שחייבים להסתכל
עליהם כמו נגיד, חתולה מרוחה על הכביש, או נגיד שמסתכלים תמיד
על הצילומים של הפיגועים, אז ככה נראה לי זה היה איתה - לפעמים
ראו לה את החריץ של הציצים, וגם ראו לה את הפולקעס עד לממש
כמעט כמעט בפנים. אבל היו לה עיניים כחולות נוצצות כאלה תמיד,
אפילו כשהיא הייתה כבר ממש ממש חולה. ובשלב כלשהו כבר לא נתנו
לי ללכת אליה, ולא תגיד ילדה בת 4 - בת 20, גדולה. חבל... לא
נתנו.
אני זוכרת בהלוויה שלה, אמא שלי ואני סבבה, אבל לא מגלות קוצ'י
מוצ'י בציבור, ואני יודעת שאני הייתי שם בהלוויה הכי קרובה
אליה מכל האנשים, והיא עמדה כזה מקדימה ואני מאחורה והיא לא
בכתה בכלל, בכלל לא בכתה. ואז שכנה שלי רוזיטה אמרה לי "נו לכי
קדימה לכי אליה... אני שונאת לוויות. זה מביך."
אז הנה, רצית אותי ככה, כמו שאני. אתה הכי מכיר אותי ועדיין
אתה מופתע כל פעם מחדש. אתה שם ואני פה, ואני לא יודעת על מה
אתה חושב. אני רק יכולה לחשוב שאתה חושב עליי, וקשה לי שאתה שם
וכואב לי בפנים כואב לי כל כך.
אני זוכרת הכל - את כל מה שאמרת לי, ואת כל מה שהיה ביננו, ואת
כל הרגעים הקטנים. אז לך נמאס שאתה שם רחוק ובשיחות הקצרות
בטלפון. אתה פעם ראשונה לא מצליח באמת באמת להבין אותי. וזה
ראש שלא לוקח רק כמה שניות להכנס אליו כמו שאתה אומר... אז רק
שתדע לך שאני תמיד מבינה, גם כשאתה חושב שלא, אז אני מבינה.
אני מתגעגעת אליך, אתה יודע? חשבתי על זה, נכון דיברנו תמיד על
הקונפליקט הגדול של אני הכל אבל אני כלום? אז הפעם הבעיה שלי
עדיין חשובה יחסית לגלובל, ולמרות שיש ילדים רעבים ברואנדה זה
חשוב שלי כואב שאתה שם.
אמרתי לך שלמורן יש בעיות, ולעפר. השפויה היחידה הם קוראים לי,
באי של משוגעים תמיד אמרו לי "את בסדר, זה העולם שדפוק". וכולם
באים אליי לשאול לעצתי אשכרה "מותו של הגורו". זוכר את הספר
בדירה הראשונה שלי? "ברוכים הבאים לעיר החטאים" שם התחיל הכל
הא? שם הכרנו - אני ואתה... ככה אתה ש,ם קר לך מסביב אתה בטח
חושב עליי אתה חייב לחשוב עליי אני חושבת עליך...ומתגעגעת אוי
אלוהים כל כך מתגעגעת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.