וגם אם חשוך, וגם אם עצוב,
וגם אם נראה שאהובך הלך ללא שוב.
וגם אם השמש זורחת,
והכוכבים משתרעים על השחקים.
תמיד, אבל תמיד
החיים יפים.

ואם רק את זאת,
אני אבקש.
ואם רק אשתף,
את הקרים באש.
האם אז אולי בריצוד, לרגע קט,
נראה חיוך חדש על פני העייפים.
שיחשבו, אפילו מעט
החיים יפים.

ואולי יותר מדי אני דורש,
ואולי ייתכן שליבי גועש.
ואולי יש שם מישהו ששומע את תחנוניי,
והם כמובן בצדק טוענים.
אל תדאג
החיים יפים.

ומה עם הירח,
שכחת אותו?
ומה עם השיכור,
לא מגיע לו?
מה יקרה,
באותו יום מן הימים.
סוף סוף גם הוא יראה
החיים יפים.

אבל עדיין יש חושך ועצוב בלב,
אבל האהוב השאירני עם הכאב.
אבל השמש זורחת,
הכוכבים עוד חולמים.
תמיד, אבל תמיד
החיים יפים.