יושבת במשרד ומהרהרת לעצמי על החיים... ואיכשהו, אתה תמיד שם.
אני אסלח לך, אני תמיד סולחת בסוף.
אתה האהבה השרופה שלי, הרי היא לעולם לא תמומש, כמה חבל.
ולי?! לי יש הרבה לתת, אבל, אמממ... רציתי לתת לך, כמה מוזר.
אתה הרי לא נותן לי בחזרה, לתת, לתת. חשבתם פעם למה יש כאלה
שנהנים לתת וכאלה שנהנים לקבל, אה... וכאלה שנותנים בכדי לקבל?
אמממ... נראה לי שאני מקבוצה א'- יש משהו בלתת משהו ולראות את
השמחה על פניו של אדם אחר, אבל. אז בעצם כן קיבלתי משהו,
קיבלתי בתמורה מילה טובה או ליטוף או חיבוק, אמממ...
אז בעצם אי אפשר לתת מבלי לקבל. אז אפשר לתת משהו בעילום שם,
אבל, רגע. אז אף אחד לא יידע שזו אני ואני עדיין ארגיש טוב עם
עצמי ולא אקבל כלום בתמורה. מעניין איך אני ארגיש יותר טוב -
עם ה"תמורה, או בלי.
הוא הסתכל עליי. לא הוא לא, הוא הסתכל על דינה...
מעניין, האם זה נכון? בטוח זה נכון, הבלונדיניות נהינות יותר.
אבל מה לעזאזל הקשר של הבלונד?! ממש אין לי מושג. זו יכולה
להיות בחורה עם עור כהה ממש וברגע שהיא תשפוך את השתן הצבהבה
על הראש?! בום טראח!!! היא כוסית, לא. לא משנה, מעט משקל עודף
במקרה כזה... אני מדברת על מעט משקל עודף, לא על חבית מתגלגלת.
לא שיש לי משהו נגדן....
אוי, גברים הם כאלו אידיוטים לפעמים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.