איך מצליחים לעשות תוכנית טלויזיה מכלום. באמת מכלום.
איך נולד המהפך? ישבו לבדם בערב סתווי שתי חברות בסלון, אורנה
וסנדרה, וחשבו לעצמם עד מתי נמשיך עם השיעמום הזה? (כן גם
סנדרה אומרת עד מתי) ואז אורנה אמרה לה איזה שיעמום? אני
ומושון שלי יוצרים. וסנדרה ענתה לה שתפסיק לזיין את השכל
ושקלטות לילדים בני שלוש זה לא בדיוק יצירה...
ואז חשבו השתים, חשבו וחשבו, ואחרי שעות של חשיבה הם עדיין לא
מצאו משהו מעניין ואז משה אמר אורנה'לה אולי טלוי... שתוק!
אמרה לו אורנה עוד לפני שהוא הצליח להשלים את המשפט. אבל היא
הבינה מה הוא אמר וחייכה את החיוך המדיוק שלה אל גב. רינגלר,
שגם היא שידרה איתה על אותה גל.
ואז הם חשבו שתיהן אבל מה אנחנו יכולות לעשות? ואז הם הגיעו
למסקנה שהן פשוט יחברו את במה ששניהן יודעות הכי טוב לעשות,
סנדרה - לזיין את המוח על אופנה. ואורנה - להיות כוסית.
הלכו להן השניים אל הזכיין הכי נמוך של ערוץ שתיים וזה אמר
או.קיי. אני אוהב את זה. אבל סנדרה תיזהרי כי לא כולם, טוב
בעצם אף אחד לא רוצה לראות אותך באמת מזיינת את השכל, אבל את
נראת טוב אז תבואי עם בגדים חשופים טוב? וכך היה... עד כאן
סיפור.
אחרי העונה הראשונה שבה נשגר בפי כל עם ישראל הביטוי :"אני
בשוק אני בהלם אני המומה" חשבו מערכת המהפך איך לשפר את
התוכנית מבלי לשנות את הקונספט המצליח (שני כוסיות מזיינות את
המוח זוכרים...) ואז הם חשבו להמשיך ולפעול באותו הקו. לפעול
על הרגש של הקהל. לשמוע את הביטוי השגור גם מחוץ לאולפן ללכת
בגדול... וכבר בסוף העונה הראשונה הם התחילו כל מיני קונפציוט
של הצעות נישואים וכדומה אבל גם הם הבינו שזה טיפה יותר מידי
קיטשי. אז הם הלכו בעונה החדשה על מהפך משולב עם פיספוסים.
האורחים משופצרים ומולבשים ומאובזרים ב1500 שקל בערך אז הם
חוזרים למשפחה/חברים שלהם, להם הם שיקרו ומכרו להם לוקש אחר.
ואז יחד עם המצלמה הם מפתיעים אותם ואז הם עוד הפעם המומים
ונרגשים.
אני לא יודע מהו תהליך קבלת ההחלטות בזכייניות של ערוץ שתיים,
או מה הניע את קברניטי קשת לאשר תוכנית כזאת, אבל אני יכול
בוודאות לומר שזאת תוכנית שבהחלט אזרחי מדינת ישראל יכלו לחיות
בלעדיה.
אבל מצד שני קברניטי הזכייניות הביאו לנו גם את פספורט, כך
שאין ממש מה לצפות מהם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.