אמצע הקיץ השמש בשמיים
החיים יפים אך חסר מקווה מים,
הבחור שלך עזב ואת במחשבות
המשבר משתלט לך על כל הקצוות,
פתאום זה מגיע הוא מתחיל לצלצל
עד אליו אני נופל ונופל,
הפרעת לשיגרה של אור בורוד
מה אנחנו עכשיו ועוד...
הרגש מתחיל להתעורר לאיטו
כמו דוב אחרי חורף שקם משנתו.

תמיד את מוצאת בי איזשהו מפלט
לברוח מהכל או להסתתר במקלט,
לא ממש קשה לספק לך את הצרכים
אך פתאום שאת הולכת הכוכבים נופלים,
הלילה עובר והשמים שוב בורוד
עד הפעם הבאה שאני שוב אתחיל לרעוד.