|
ואולי,
יום אחד
לא ארצה אותך יותר
ולא אחשוק בך יותר, שתמלא את לילותי
כשהקור והמלנכוליה חונקים אותי בגופי
ומשאירים אותי מפורקת
והשמיים
הם יהיו שמים אפורים של חופש
כמו אסיר עולם שמשתחרר מהכלוב
ומגלה שבחוץ
אין כלום |
|
|
"מנופף בי שירי
כקצה זנבו של
כלב שוטה,
מכשכש במכחול
רגשותי,
מתפלש
ביצרי"...
באמת,
לפעמים אני ממש
נשפכת
מארס-פואטיקה !
צפיחית בדבש
בת - ים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.